ההשפעה הכלכלית של חישגד על החברה הישראלית
חישגד, משחקי הגירוד של מפעל הפיס, הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. לאורך השנים, חישגד תרם רבות לכלכלה הישראלית הן מבחינת גיוס הכנסות למטרות ציבוריות והן מבחינת יצירת מקומות עבודה ותמיכה בעסקים מקומיים.
גיוס הכנסות למטרות ציבוריות:
חישגד הוא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של מפעל הפיס. בשנת 2022, גייס מפעל הפיס כ-6.5 מיליארד ש"ח ממכירת כרטיסי חישגד, מתוכם כ-3.5 מיליארד ש"ח הועברו למטרות ציבוריות בתחומים שונים, כגון: חינוך, רווחה, בריאות, ספורט ותרבות.
יצירת מקומות עבודה:
חישגד תורם ליצירת מקומות עבודה ישירים ועקיפים רבים. מפעל הפיס מעסיק כ-1,500 עובדים, וחברות רבות נוספות מספקות שירותים למפעל הפיס, כגון: הפקת כרטיסי חישגד, הפצת כרטיסים, פרסום ושיווק.
תמיכה בעסקים מקומיים:
חלק נכבד מהכנסות מפעל הפיס מוחזר לעסקים מקומיים. מפעל הפיס רוכש סחורות ושירותים ממספר רב של ספקים ישראליים, וכך תורם לחיזוק הכלכלה המקומית.
השפעות כלכליות נוספות:
חישגד אונליין תורם להגדלת הכנסות המדינה ממסים. שחקנים שזוכים בפרסים גדולים משלמים מס הכנסה, וחלק מההכנסות של מפעל הפיס מועבר למדינה כמס חברות.
חישגד תורם לצמצום אי-השוויון הכלכלי. מחקרים מראים שזוכים בחישגד נוטים להשקיע את כספי הזכייה בשיפור רמת חייהם, רכישת דירה, השקעה בחינוך ילדיהם ועוד.
ביקורת:
ישנם גם קולות ביקורתיים לגבי ההשפעה הכלכלית של חישגד. הטענות העיקריות הן:
- חישגד גורם להתמכרות להימורים, ופוגע באנשים מוחלשים.
- חישגד הוא מס עקיף על כלל האוכלוסייה, ופוגע בעיקר באנשים שידם אינה משגת.
- מפעל הפיס אינו מפוקח באופן מספק, ויש חשש לשימוש לרעה בכספים.
לחישגד יש השפעה כלכלית משמעותית על החברה הישראלית. הוא תורם רבות לגיוס הכנסות למטרות ציבוריות, יצירת מקומות עבודה ותמיכה בעסקים מקומיים. עם זאת, ישנם גם סיכונים וצדדים שליליים שיש לקחת בחשבון, כגון התמכרות להימורים ופגיעה באנשים מוחלשים.
חישגד כמס עקיף על כלל האוכלוסייה:
חישגד, משחקי הגירוד של מפעל הפיס, מוצג לרוב כפעילות פנאי מהנה וסיכוי לזכות בפרסים גדולים. אולם, חשוב לזכור שחישגד הוא למעשה מס עקיף על כלל האוכלוסייה, ופוגע בעיקר באנשים שידם אינה משגת.
הסבר:
- מימון פעילות מפעל הפיס: מפעל הפיס מתוקצב ברובו מכספי מכירת כרטיסי חישגד.
- השתתפות לא פרופורציונלית: מחקרים מראים שאנשים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות נוטים לשחק יותר בחישגד מאשר אנשים משכבות גבוהות.
- אשליה של סיכוי: הסיכוי לזכות בפרסים גדולים בחישגד נמוך מאוד. רוב הכסף שמוזרם על ידי שחקנים חוזר אליהם כפרסים קטנים, אך חלק ניכר ממנו נותר בידי מפעל הפיס.
- היעדר בחירה: בניגוד למסים ישירים, כמו מס הכנסה, תשלום "מס חישגד" אינו נתון לבחירה. כל אדם שרוכש מוצרים בחנות נוחות או סופרמרקט, תורם מכספו לפעילות מפעל הפיס, גם אם אינו משחק בחישגד.
השלכות:
- פגיעה באנשים מוחלשים: "מס חישגד" פוגע בעיקר באנשים שידם אינה משגת. משפחות עניות נוטות להוציא סכומים משמעותיים יחסית על רכישת כרטיסי חישגד, כסף שיכול היה לשמש לצרכים בסיסיים יותר.
- אי-שוויון כלכלי: "מס חישגד" תורם להגדלת אי-השוויון הכלכלי. הכסף שמוזרם על ידי שחקנים חישגד אינו מוחזר באופן שווה לכלל האוכלוסייה, אלא מרוכז בידי מעטים שזוכים בפרסים גדולים.
- חוסר שקיפות: פעילות מפעל הפיס אינה שקופה באופן מלא. קיים חשש לשימוש לרעה בכספים שגויסו ממכירת כרטיסי חישגד.
חישגד הוא מס עקיף על כלל האוכלוסייה, ופוגע בעיקר באנשים שידם אינה משגת. חשוב להיות מודעים להשלכות הכלכליות של משחק חישגד ולקבל החלטות מושכלות בנוגע להשתתפות במשחק.
הערה:
חשוב לציין שקיימות גם גישות אחרות לגבי ההשפעה הכלכלית של חישגד. יש הטוענים שחישגד תורם לכלכלה הישראלית ואינו פוגע באנשים מוחלשים.
