ההבדל בין עבירת התקיפה להגנה עצמית

ההבדל בין עבירת תקיפה להגנה עצמית הוא הבדל דק וטעון, הן מבחינה משפטית והן מבחינה אנושית. רגע אחד של פאניקה, אינסטינקט חזק, ותגובה לא מידתית – וכל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו בצד הלא נכון של החוק.

עבירת תקיפה היא שימוש בכוח פיזי או איום בשימוש בכוח פיזי כנגד אדם אחר, במטרה לפגוע בו. התקיפה יכולה להיות פיזית, מילולית או מינית, והיא גורמת לקורבן תחושת פחד, איום או חרדה.

הגנה עצמית, לעומת זאת, היא שימוש בכוח פיזי כנגד אדם אחר, במטרה להגן על עצמך או על אדם אחר מפני פגיעה. ההגנה העצמית צריכה להיות מידתית, כלומר, היא צריכה להיות הסכום המינימלי של כוח שנדרש כדי להדוף את התקיפה.

הקו בין התקיפה להגנה עצמית יכול להיות מטושטש. אדם שמתקיף אדם אחר עלול לטעון שהוא פעל מתוך הגנה עצמית, גם אם התקפתו לא הייתה מידתית. במקרים כאלה, בית המשפט צריך לבחון את נסיבות המקרה, ולקבוע האם אדם סביר היה פועל באותה צורה.

הרגש משחק תפקיד משמעותי הן בעבירות תקיפה והן בהגנה עצמית. אדם שמוּתקף עלול לחוש פחד, כעס, ותחושת חוסר אונים. תחושות אלו עלולות להוביל אותו לפעול בצורה לא רציונלית, ולגרום לו להשתמש בכוח מופרז.

חשוב לזכור שגם אם אדם פעל מתוך הגנה עצמית, הוא עלול להיות מואשם בפלילים. במקרים כאלה, חשוב לפנות לעורך דין פלילי בהקדם האפשרי.

ההחלטה האם אדם פעל מתוך הגנה עצמית או מתוך כוונה לפגוע היא החלטה מורכבת, ויש לה השלכות משמעותיות על חייו של האדם.

לכן, חשוב להכיר את החוק בנוגע להגנה עצמית, ולדעת כיצד לפעול במקרה של תקיפה.

חשוב גם לזכור שאלימות היא אף פעם לא הפתרון. עדיף תמיד לנסות לפתור סכסוכים בדרכים של שלום, ודיאלוג.

ההיבט החוקי של עבירת התקיפה

עבירת תקיפה מוגדרת בחוק העונשין הישראלי, סעיף 378, כ"שימוש בכוח פיזי כנגד אדם אחר, במטרה לפגוע בו".

העונש על עבירת תקיפה נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל, בהתאם לחומרת התקיפה.

חומרת התקיפה נקבעת על פי מספר גורמים:

  • מידת הפגיעה: האם הפגיעה הסתכמה בחבורה קלה או שמא גרמה לאשפוז בבית חולים?
  • השימוש בנשק: האם נעשה שימוש בנשק במהלך התקיפה?
  • כוונת הפוגע: האם הפוגע התכוון לפגוע קלות בקורבן או שמא התכוון להסב לו נזק חמור?
  • עבר פלילי: האם לפוגע עבר פלילי של עבירות אלימות?

בנוסף לעונש הפלילי, אדם שהורשע בעבירת תקיפה עלול להיות מחויב לשלם פיצויים לקורבן.

חשוב לציין כי אדם שפעל מתוך הגנה עצמית לא יישא באחריות פלילית על מעשיו.

הגנה עצמית מוגדרת בחוק העונשין הישראלי, סעיף 34י, כ"שימוש בכוח פיזי כנגד אדם אחר, במטרה להדוף התקפה לא חוקית".

על מנת שהגנה עצמית תתקבל, על אדם להוכיח כי:

  • הייתה התקפה לא חוקית כנגדו
  • הוא השתמש בכוח פיזי באופן סביר
  • לא היה לו אמצעי אחר להדוף את ההתקפה

הוכחת הגנה עצמית היא הוכחה מורכבת, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי במקרה של אירוע בו אדם נאלץ להשתמש בכוח פיזי כדי להגן על עצמו.

להלן מספר דוגמאות לעבירות תקיפה:

  • הכאה
  • דחיפה
  • יריקה
  • זריקת חפץ
  • איומים
  • תקיפה מינית

חשוב לפנות למשטרה במקרה של עבירת תקיפה.

המשטרה תוכל לחקור את המקרה ולהגיש כתב אישום כנגד הפוגע.

בנוסף, ניתן לפנות לעורך דין פלילי שיוכל לסייע לכם בהגשת תביעה כנגד הפוגע.

ההבדל בין עבירת התקיפה להגנה עצמית_640x358

תוכן עניינים

לקבלת ייעוץ מעורך דין מומלץ

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך

חוק האזנות סתר

חוק האזנות סתר

חוק האזנות סתר, תשל"ט-1979, עומד במוקד דיון ציבורי סוער זה שנים רבות. מצד אחד, הוא כלי חיוני בידי גורמי אכיפת החוק למלחמה בפשיעה ובטרור. מצד

קרא עוד »
פקודת הראיות

פקודת הראיות

פקודת הראיות: אבני יסוד במשפט הישראלי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, הינה אבן יסוד במשפט הישראלי, המסדירה את דיני הראיות בבתי המשפט. היא קובעת מהן

קרא עוד »

תקנות תעבורה בנושא עגלות חץ

עגלות חץ, הידועות גם בשם לוחות ניידים מהבהבים, הן כלי רכב שתוכננו במיוחד המצוידים בחיצים ושלטי אזהרה להכוונת התנועה סביב אזורי עבודה. הן משמשות בדרך

קרא עוד »
דגשים לבחירת יועץ מס מומחה

דגשים לבחירת יועץ מס מומחה

דגשים לבחירת יועץ מס מומחה שיעזרו לעשות את הבחירה הטובה ביותר וישמרו עליכם מטעויות קריטיות מול רשויות המס. התנהלות מול רשויות המס עשויה להיות מורכבת

קרא עוד »